אל תישבר רוחך
פְּסִיעוֹת רָבוֹת עוֹד תִּפְסַע
פְּצָעִים רָבִים עוֹד תִּסְבֹּל
אַךְ כְּשֶׁתַּבִּיט הַצִּדָּה
הָאוֹר הַטּוֹב
יָטִיב הַכֹּל.
אִם בְּזְּעָקוֹת לִישׁוּעָה,
אִם בִּבְרָכוֹת טוֹבוֹת,
יֵשׁ בְּכָל דָּבָר צַד טוֹב
וְטוֹב פָּחוֹת.
בֶּעָלִים אֲשֶׁר נוֹשְׁרִים
וּבְשַׁיֶּרֶת העגורים
אוּלַי מִסְתַּתֶּרֶת עוֹד תּקַוה
הַקְשֵׁב לַמַּנְגִּינוֹת הַנְּעִימוֹת
שֶׁבְּחַיֶּיךָ,
אוּלַי תִּמְצָא עוֹד אָהֲבָה
אַל תִּשָּׁבֵר רוּחֲךָ
הַגַּלִּים יְשַׁמְּרוּ אוֹתְךֳ הָאֲדָמָה תעטפךֳ
הָעֲנָנִים מֵעָלֶיךָ
וְיוֹם יָבוֹא, אֶת דגלך תָּנִיף בָּעֹז.