נפש חזקה.

והסב שישב

 והתבונן בנכדיו

וליטף את זקנו הצחור,

הוא שמח, וחייך,

כי הכל עבר,

שום דבר לא שחור.

ברגעי המשבר,

לבסוף יתברר

שהוא החזק מכולם,

כי כוחו לא עבר,

כי כוחו עוד לא תם.

יום חדש ועיניים צוחקות,

והצליל המצמרר מן החדר הסמוך,

לא נותן מנוחה לאף נפש,

אך היחיד שלא נרתע

הוא האיש שכבר ידע

צחוק ועצב, שלום ומלחמה.

מדוע לפחד?

 ממה?